איגוד מורים עולים שנוסד בשנת 1992 הקים מערכת של חינוך התפתחותי. המערכת כוללת רשת של גני ילדים ומרכזי למידה לשעות אחה"צ לילידם בגילאי הקדם בית-ספרי והיסודי. התפיסה הפדגוגית של איגום מבוססת על משנתו של לב ויגוטסקי.

בשנת 1928, בכתב העת "פדלוגיה" (בשם זה נקרא עד להחרבתו הרשמית בשנת 1936 מכלול הגישות של מדעי החינוך המעשיים ושל הפסיכולוגיה ההתפתחותית) פרסם ויגוטסקי את מאמרו "סוגיית התפתחותו התרבותית של הילד", מאמר שבו לראשונה ביסס את התיאוריה ההיסטורית-תרבותית בנוגע להתפתחותו המנטאליות של הילד. בשנות ה-20 וה-30, בשיתוף עם תלמידיו אלכסי לאונטייב ואלכסנדר לוריא, גובשה תפיסה של התפתחותו הנפשית של האדם, תפיסה אשר השפיעה על המשך דרכם של מדעי החינוך ושל הפסיכולוגיה הן ברוסיה והן ברחבי העולם. במסגרת התיאוריה התרבותית-היסטורית נוצרה תורת הפעילות (Activity theory) של א. לאונטייב, נקבעה פריודיזציה של התפתחותו הנפשית של הילד (דניאיל אֶלקונין), גובשה תורת החינוך ההתפתחותי (אלקונין, ואסילי דווידוב ואחרים).

בשנת 1932 החל מסע רדיפה "מלמעלה" נגד ויגוטסקי והאסכולה שהוביל. את רצף המילים "תיאוריה תרבותית-היסטורית" החלו לשים במרכאות כפולות ומכופלות. לוריא היה אז עוד צעיר ומלא כוחות בעוד שלוויגוטסקי לא נותרו עוד שנים רבות לחיות (הוא נפטר ב-1934 ממחלת השחפת). רק בסוף שנות ה-50 הושב שמו של ויגוטסקי ונדלה מן השכחה, אבל רבים מהעקרונות שהופיעו בעבודותיו נשכחו. לאחר פרסומו של הספר פסיכולוגיה של האמנות בשנת 1965 שוב "גילו" את ויגוטסקי, אלא שאז היה זה כבר בהקשר אחר – זה של הסמיוטיקה שהלכה וצברה תנופה באותן שנים. מחקריו של לוריא לא נדרשו עד לשנת 1967, ורק ב-1969 הוצא לאור הספר הראשון על ההשפעה התרבותית-היסטורית על התפתחותו של הילד. גרסתו האנגלית של הספר, Cognitive development: its cultural and social foundations , ראתה אור רק ב-1976, אך דווקא מן הספר הזה עולה בבירור, מה החסיר המדע בעקבות החרבתה של אסכולת ויגוטסקי ברוסיה של שנות ה-30, ומה רב ערכה הייחודי של משנתו.

כיום חווה התיאוריה התרבותית-היסטורית של ויגוצקי את תחייתה ומקבלת תהודה בינלאומית הולכת וגוברת. הכנסים השנתיים שנערכים במוסקבה במכון ע"ש ויגוטסקי בהנהלתה של נכדתו, דר' ילנה קרבצובה, מושכים אליהם חוקרים ואנשי פרקטיקה מכל העולם. פסיכולוגים ופדגוגים מרוסיה, אמריקה, קנדה, אוסטרליה, בריטניה, שבדיה, שוויץ, יפן, סרביה, צ'ילה וממקומות אחרים, מלמדים ומשתמשים למעשה בתיאוריה של ויגוטסקי בארצותיהם. הם יוצרים פרויקטים לימודיים מעניינים בתחום ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, בבתי ספר ובגני הילדים ועורכים מחקרים תיאורטיים בתחום הפסיכולוגיה. בחלק מהמדינות כמו בשבדיה, התיאוריה של ויגוטסקי נמצאת בבסיסה של מערכת החינוך הפורמאלית, לאחר שבוצעה בה רפורמה לפני מספר שנים. כיום, התיאוריה של ויגוטסקי נלמדת במוסדות ללימודי ההוראה בישראל, דוגמת סמינר לווינסקי בתל אביב, אולם יישומה בפועל עודנו חלקי למדי.

מערכת החינוך של איגום הנה אחת המערכות הגדולות והמנוסות (למעלה מ-18 שנות פעילות) המיישמות את משנתו של לב ויגוטסקי בתחום החינוך בגיל הרך. יתרונה של מערכת איגום הנה בכך שהצוות הפדגוגי הייחודי הפועל בגנים שלנו, שנתגבש במשך זמן רב, פיתח את התוכנית "פסגות", תוכנית המיישמת הלכה למעשה את החינוך ההתפתחותי לילדים.

התוכנית "פסגות" מתבססת על הניסיון הפדגוגי שנצבר בגני הילדים ובמרכזי הלמידה של איגום, וכן על התוכנית של משרד החינוך, כאשר היא משלימה את תוכנית המשרד ע"י הנחות ממשנתו של ויגוטסקי בסוגיות של התפתחות הילד. במהלך העשור האחרון, התהליך הלימודי במרבית גני הילדים בארץ מתבסס על העיקרון שלפיו חינוכו ולמידתו של הילד תואמים את התפתחותו. התפתחות זו תלויה פחות בסביבה ויותר בתהליך הפנימי של הבשלתו. גישה זו מתבססת על תפיסתם של פיא'זה ואריקסון.

על פי ויגוטסקי, התפתחותו של אדם מתבססת על אינטראקציה חברתית. הוא סבר כי סביבה סוציו-תרבותית הנה המרכיב החשוב ביותר בהתפתחותו של אדם. תוכנית "פסגות" מניחה יסודות להבנת רב-גוניותה של הסביבה, רב-גוניותו של העולם, ובכלל זה – של העולם הסוציו-התרבותי, עולם הטבע והחפצים. ככלל, הפנמתו של העולם הסובב ע"י הילד משפיעה על פיתוח פעילותו הקוגניטיבית ויכולותיו היצירתיות, הדבר מסייע בהרחבת אופקיו, וכן בפיתוח של הרגלי דיבור, זיכרון, תשומת לב ואקטיביות. עיקרה של פעילות הילדים באימוץ העולם הסובב הנה פעילות משחקית. בגני הילדים של איגום נוצרה מתודיקה של משחקי אגדות. תוכנית "פסגות" משקפת גישה משולבת ומקיפה להתפתחות הילד בגיל הרך, גישה המבוססת על ראיית עולם סינקרטית (מאחדת) האופיינית לילדים בתקופה זו בחייהם. המפתח להתפתחות הנכונה, המובילה את הילד מן הסינקרטיות אל השֵלמות (integrity) הנם מושגים, אשר בכל שלב בהתפתחות הגילית הולכים מתמלאים בעוד ועוד משמעויות ותכנים.

המודולוס והציר העיקרי בבניית תוכנית "פסגות" הנם המושגים. המושגים מאחדים בתפיסתו של הילד את העולם לכדי אחדות אחת משום שהם מהווים סמלים וכלים להבנת העולם בכל גילוייו השונים והמגוונים. הילד רוכש יחד עם המבוגר את שפת הסימנים שהיא המפתח להבנת העולם ולאינטראקציה עמו.

בהתבסס על משנתו של לב ויגוטסקי, התוכנית בנויה על פי תקופות גיל בהתפתחותו של הילד. היעדים הכרונולוגיים האופטימאליים לכל אחד מסוגי הלמידה מותאמים לרף העליון ולא לרף התחתון של יכולות הילד. הילד מתפתח בתוך התהליך הלימודי עצמו. חשוב מאוד לקבוע נכונה את הדרגה והצורה של ההתערבות ושל ההשפעה של המבוגר על התפתחות הילד. ויגוטסקי מגדיר את ה"התערבות" הזו בתור שיתוף פעולה ואינטראקציה חיובית בין מבוגר לילד במהלך החינוך והלמידה. ומידי שנה עולה הילד, בשיתוף פעולה עם המבוגר, לפסגה חדשה.

סוג פעילות העיקרי של הילד בגיל הרך הנו המשחק. לכן, הגישה המשחקית על כל רב-גוניותה מהווה אמצעי עיקרי להשגת יעדיה הפדגוגיים של התוכנית. המשחק משחרר את הילד ממגבלות. במשחק, הילד מתנהג כמבוגר יותר, כאילו התעלה על עצמו, כלומר, הוא פועל בתחום ההתפתחות הקרובה של הילד.

לפי ויגוטסקי, הדיבור הנו אחד הכלים הפסיכולוגיים החשובים ביותר. אחד ממחקריו עסק בתהליכים של מושגי הדיבור. התפתחות כישורי דיבור קשורה ישירות להתפתחות החשיבה ולפעילותו האינטלקטואלית והקוגניטיבית של הילד. ילדים דו-לשוניים בגני איגום נמצאים בסביבה חברתית ייחודית שבה מתפתחים שני תחומים של השפעה לשונית. הקנייה של שתי שפות הנה צורה מיוחדת של התפתחות הילד, והיא מתבססת על המתודיקות העיקריות של הכשרתו הלשונית. מערכת ההשכלה הדו-לשונית בגני הילדים של איגום מבטיחה שהילדים מסיימי הגנים הדו-לשוניים יהיו בבחינת בר-אוריין, שולטים בעברית די הצורך על מנת ללמוד במערכת החינוך הפורמאלי, ולצד זה שומרים על השפה הרוסית, שבהדרגה תהפוך לשפתו השנייה של הילד.

מטרתנו היא לצקת בסיס להמשך התפתחותו של הילד. החוקרים תמימי דעים כי הגיל שבין שנה לחמש שנים זהו הגיל שבו מונחים היסודות לכך. אנחנו רוצים לראות ילדים שחושבים באופן עצמאי, ילדים המסוגלים לפתור בעיות בעצמם, בעזרת אותם המפתחות – הסמלים, המושגים – שבהם אנחנו נצייד אותם במהלך ההוראה \ שיתוף הפעולה, וזאת בצורת המשחק, הצורה נגישה ביותר לילד. צורת חשיבתו של הילד יוצרת את צורת חייו, מעצבת את התנהגותו באופן כללי ואת ראיית עולמו.

אולגה אלטשול,
מנהלת פדגוגית,
איגום