הגן שלנו

מה זאת אומרת "לשמוח"? מה זה "להיות עצוב"? מה הפירוש "לכעוס"? לבירור שאלות מסוג זה הוקדשה פעילות עם הילדים על בסיס שבועי במשך כל השנה שהועברה בגן הילדים של איגום "גן שלנו" בכפר סבא.

לאחר שלמדנו לתת לרגשות שמות הצטיידנו ב"סמיילים" עם הבעות שונים והצגנו אותם בפני הילדים. יצוין כי סמיילים ממילה אנגלית smile – ""חיוך" מסמנת כעת פרצופים עם כל מיני רגשות כולל הפרדוקס לכאורה - "סמיילי עצוב". לפי בקשתה של המחנכת הילדים היו מרימים סמיילי עם רגש מסוים – פרצוף שמח, פרצוף עצוב, פרצוף כועס, פרצוף מופתע. מאוחר יותר התחלנו לשאול מה יכול היה לגרום לרגשות האלה והילדים המציאו סיפורים שגיבוריהם צהלו, סבלו, כעסו, הופתעו. אחרים היו מספרים על עצמם ואיך הם התנסו עם אותו רגש.

בנוסף לכך נעזרנו בספרי עזר מיוחדים לנושא והראשונים בניהם היו היצירות של חיים וולדר "סיפורים מתוך הלב של אורי" שבו הילד עצמו מספר על הרגשות שהוא הוא חווה, ו"סיפורים מתוך הלב של אימא" – אותם הסיפורים מפי אמו. אנו שומעים על השמחה מקבלת המתנה המיוחלת, על הפחד מפני הכלב, על הקנאה לאחר שכל תשומת הלב מופנה לאחותו הפעוטה, על החרטה עקב אי-ציותו לדברי אימא. הלקח הנוסף הוא שגם הרגשות הכואבים ניתן לנצל לטובה, כך לדוגמה החרטה יכולה לא רק לגרום לתחושות קשות אלא להוות דחף לתקן את הנזק ולא לחזור על אותו הכשל לעולם.

הניסיון של אורי לא רק נותן לילדים הזדמנות להכיר את הרגשות עמוק יותר אלא לראות שגם אחרים מתנסים מדי פעם במבחנים קשים ומוצאים כוח להתגבר עליהם.

במקביל אנחנו בעצמנו מעבירים רגשות אל אחרים – אל הבובות שאיתם מביימים מצבים אשר מעוררים רגשות אלה או אחרים. הילדים היו מסבירים לבובות מה שהסיקו משיחתנו הקודמות, שמחו יחד איתן בנסיבות משמחות, ריחמו אותן במצבים מעצבים.

אנו בטוחים שפעילות הזאת הועילה מאוד לחניכינו - הם לומדים להתחבר יותר עם רגשותיהם ואולי במידת מה לשלוט בהם.