מרכז למידה איגום

  ב-10 בספטמבר פתחנו את שנת הלימודים וקיימנו פעילות פתוחה לכל המחפשים עיסוקים מעניים ומועילים לילדיהם. 

מה עשינו?
ראשית כל, החלטנו להתרחק מסטריאוטיפים. השיעורים שלנו התחילו עם קווסט. קווס בבית הספר?
אכן אכן. כל הילדים שלנו קיבלו מפות שעליהן סומנו חדרים ואובייקטים שונים. אבל לא כל האובייקטים. אובייקטים אחדים היה צריך להוסיף למפה. למשל, להדביק או לצייר. אבל בשביל זה היה צריך להבין איפה אתה נמצא ברגע הנתון ולבחון בקפידה, מהו הדבר החסר. זו מטלה כלל לא קלה – גם עבור הקטנים וגם עבור ילדים גדולים יותר. ולמעשה, אלה הן יסודות של הגיאומטריה המובאים לילדים עוד לפני שמתחילים ללמוד את המקצוע הזה: הצגה של מרחב ושל הפריטים השונים המצויים בו.

אצל הילדים הגדולים יותר גם המטלה הייתה מורכבת יותר. המפה שצוירה הכילה טעות. אבל היכן נמצאת הטעות הזו? כדי לדעת זאת מוכרחים ללמוד הן את המפה והן את השטח. זה הרבה יותר מורכב מאשר לחפש הבדלים על הדף - וגם הרבה יותר מעניין! הרי אין זה סתם מקום דמיוני כלשהו – המקום הנהו לפנינו, הוא ממשי, אפשר למשש אותו, לקפץ בתוכו, לבדוק אותו. ואפשר גם לפרוס את המפה, להביט בה בצורה הפוכה ואפילו לעמוד עליה.

נכון, כל זה מהנה מאוד, אבל מה נותנת לנו כל הפעילות הזו? והאם יש לזה יישום כלשהו על חיי בית הספר? אנחנו רואים זאת בראייה רחבה יותר. תמיד נהוג היה לחשוב שבית - למעשה, מעביר להם את כל אותו מידע שיש ברשות המבוגרים. דגש רב למדי מושם שם על עניינים של זיכרון ושינון. אבל מאחר שבאחדים מבין המקצועות דורשים גם הבנה, עשוי המורה להקדיש זמן רב כדי להסביר תופעה זו או אחרת. ורק לעיתים רחוקות ניתנת לילדים האפשרות להגיע בכוחות עצמם לפיתרון כזה או אחר, לערוך ניסוי משלהם ולהמציא את הגלגל מחדש.

לכאורה, למה לבזבז זמן על דברים כאלה אם אפשר פשוט להעביר את המידע? העניין הוא שבגיל הרך ובגיל של הכתות הראשונות בבית הספר היסודי מתפתח אצל הילדים המרכיב של החשיבה. אם מטפחים את המרכיב הזה, אם מעודדים אותו בצורה נכונה, אז בעתיד יקל הדבר מאוד על הילד להתמודד עם המטלות הפחות שגרתיות – הן בחיים והן במתמטיקה. ולא יהיה זה הרגל מתורגל אלא חשיבה מפותחת. מה שנהוג לכנות 'חשיבה לא סטנדרטית'. לעיתים קרובות מתבלבלים בין זה לבין דמיון, ופועלים לפתח בעיקר את זה אחרון. המרכיבים האלה קשורים בוודאי זה לזה, אבל כדי לחשוב תוך יציאה מחוץ למסגרות הסטנדרטיות אין די בדמיון בלבד.

ובנוסף לזה, דרך הלמידה הזו מסייעת לילד בגיבוש העניין במחקר, וכך הילד מפסיק לפחד לעשות ניסויים ולבדוק דברים חדשים.