מרכז למידה איגום

  ב-28 באוגוסט פגשנו במרכז הלמידה שלנו את הילדים ואת הוריהם כדי לבלות יחד, לשחק במשחק קווסט ליכרות, והעיקר – כדי להציל את החייזר... 

המשחק הצליח מאוד, החייזר ניצל ומה שנשאר בלב הם רגשות של שמחה והמון התלהבות. אז מה אירע שם בעצם? נתחיל בכך שהשמחה החלה עוד לפני הופעתו של החייזר. הילדים נכנסים בריצה לחצר כשפניהם מקרינים השראה ותקווה. אבל ברגע שהופיע החייזר נתברר שאין אנו מבינים את שפתו. כל אחד ניסה להקשיב לו – אבל לא שמע דבר. הייצור נאלץ אפוא להעביר את מחשבותיו בדרכים אחרות. הסתבר שספינתו נטרפה והוא זקוק לעזרה כדי לשלול מסר SOS לחבריו. ומי יודע מה זה – הרי כולנו בני 3 עד 7?

ואז מגיעים לעזרה ההורים. ידיעת השפה האנגלית הנה יכולת שהיא רבת-חשיבות – גם כאשר מצילים חייזר! SOS פירושו save our souls - “הצילו נפשותינו". אז השתמשנו בידע הזה כדי לשלוח אותות לחלל. חגנו במעגל, חזרנו אחרי המורה שלנו ויטה על תנועות ועל מילים באנגלית. וכך, תוך כדי משחק, הילדים למודו כמה מילים חדשות בשפה שלא הכירו. והנה, המסר הועבר, וכל מה שנותר הוא לחכות. אבל לחכות סתם זה משעמם – וקל וחומר עם יש אורח שכזה. למזלנו, לאורח שלנו יש ידע מעניין ולגמרי לא שגרתי. התברר שבפלנטה שלהם, בדיוק כמו בזו שלנו, אוהבים לנפח בלונים. אלא מה: לתושבי הפלנטה ההיא אין ריאות. וכך נאלצו ה"מצילים" שלנו, יחד עם המורה ז'ניה, להתאמץ ולשבור את הראש, איך אפשר לנפח בלון בעזרת בקבוק! ואתם יודעים איך עושים את זה? אצלנו, רק סבתא אחד נחשה ופתרה את החידה.

הניסוי התברר כמוצלח במיוחד. הסתבר שילד אחד לא ממש אהב לנפח בלונים, וילד אחר, שלא כמו שאר הילדים, לא ידע מילה ברוסית. אבל שניהם, כנו שאר הילדים, נדבקו בהתלבות והשתלבו בתהליך! וכמה נעים היה לראות הורים מחייכים המגלים דברים חדשים אודות ילדיהם.

הקרח נמס. ציירנו בחלב בשלל צבעים, יצרנו את ים המלח בתוך כוס. אגב, אתם יודעים, איך עושים את זה? יהא זה פשוט מדי לתת תשובה מוכנה. אנחנו מצעים לבחון את הסוגיה, לדסקס ולנסות. על סמך השאלות הנכונות הצליחו "המצילים" שלנו להגיע בעצמם לאופן שבו יש לעשות את הניסוי – לערוך אותו ולבדוק תוצאות. בדיוק על כך מבוססת המתודה שלנו – להכיר דרך ניסויים, לבחון דברים בהגיון, לחשוב – ולעשות כל זה דרך המשחק.

בסוף נדרשה חבורת "המצילים" שלנו למצוא את הקוד. אבל איך מוצאים קוד על גבי דף נייר לבן? גם כאן נדרשה מחשבה. אבל התגברנו! הקוד נתגלה - והצלחנו לפתוח את הארגז עם הטיל! נותרה רק שאלה אחת: האם הטיל באמת יוכל לטוס? הכול עצרו נשימתם בציפייה דרוכה לשיגור. וכאשר הטיל התרומם אל על, פרץ של שמחה אחז בכל המשתתפים ואיש כבר לא רצה לעזוב. הצלחנו!

כמה חבל שהזמן נגמר והחייזר לא הספיק להציג לנו עוד מידיעותיו הכמוסות. כמה טוב שהזמן אזל ולא הספקנו לעשות הכל ביום אחד. עתה נוכל להמשיך וללמוד את הדברים בשיעורים שלנו! יום הלימודים הראשון אצלנו הוא יום א', 10 בספטמבר.