שבעה על בכור בנים

05.30.2018 | מחבר: איגום

רונן הוא ראשון הנופלים בין בוגרי הגנים של הרשת. ראשון הילדים שלזכרו יושבים אנו שבעה. זהו סימן לכך שאת המחיר הנורא על זכותנו לשבת כאן החל לשלם גם דור הזאטוטים שלנו. בעיני מי שעבדים בגנים, החניכים הם לעולם זאטוטים קטנים. את רובם אף איננו פוגשים בבגרותם. הם באים אלינו, גדלים, מגיעים לגיל בית הספר – ועוזבים אותנו. והנה - קטן משלנו נפל ואיננו.

בעת השבעה נוהגים להיזכר בזה שאיננו עוד. הזיכרונות שלנו על רוניק הם רק זיכרונות של ילדות. הוא לא אכל מספיק. הגננת שלו, אולגה פליישר, נזכרת אלו המצאות המציאה יחד עם הוריו כדי להאכילו. הו אומרים: "צריך לאכול, אתה הרי גבר, אתה צריך להיות חזק, ובשביל זה צריך לאכול טוב!" הוא גדל ונעשה לגבר של ממש, חזק ואמיץ מאוד – רק כאלה לוקחים לסיירת "דובדבן". ושם הוא נפל. השירות ב-"דובדבן" רווי סכנות.

אנחנו מתאבלים על ילד שלנו. שר הביטחון הבטיח שרוצחו לא ידע יום ולילה עד אשר יבוא על עונשו. לא מדובר בנקמה, לא רק בה. אנחנו רוצים צדק. ראשוני הקטנים שהגיעו אלינו משרתים כיום בצבא ומגנים עלינו. והנה הראשון מביניהם שנפל בקרב... אנחנו יושבים שבעה ונזכרים בו – רונן לוברסקי, הזכור לנו כילד בן שלוש.

קונסטנטין שוויביש,
מנכ"ל איגום – איגוד מורים מעולים